Uncategorized

אלבניה חלק ראשון

מהניסיון שלנו של מעברים יבשתיים בין מדינות שונות הגענו למעבר הזה דרוכים וחוששים.. יצא לנו לא מעט לבלות שעות במעברי גבול ולהיתקע בגלל מסמכים, אישורים, בדיקות ועוד אז תיארנו לעצמנו שגם המעבר הזה יהיה מורכב במיוחד בגלל שאנחנו עם רכב שהוא לא מקומי..

אבללללל, היה קל!

גם בצד היווני וגם האלבני היה מאוד ברור לאן נוסעים, איפה מחתימים דרכונים, לא דרשו מאיתנו לצאת מהרכב, אפילו לא לפתוח חלון. הילדים שישבו במושב האחורי וציפו ממש להגיד יאסאס ולהיפרד מהיוונים..

מה שכן, למי שמגיע עם רכב מהארץ- כשמשחררים את הרכב מהנמל (בהגעה שלו ליוון) מקבלים מסמך שחשוב לשמור ולמסור אותו במכס של מעבר הגבול, לנו הסבירו שאם לא שומרים על המסמך עלולים לקבל קנס רציני..

החתמנו דרכונים ועברנו בקלות לאלבניה. מיד אחרי מעבר הגבול יש אזור עם כמה ביתנים (נראים מאוד חאפרים אבל נגלה בהמשך שזה פשוט הקטע באלבניה כולה) ושם ניתן לעשות ביטוח לרכב (GREEN PASS) היות ואלבניה היא לא חלק מהאיחוד ולא ניתן לבטח דרך החברה ההולנדית איתה עשינו ביטוח ליוון.

היעד הראשון שלנו היה העין הכחולה >> למיקום לחצו כאן 

נביעה מרשימה בצבעי טורקיז ונחל זורם שאפשר להשתכשך בקרבתו, ההליכה לנביעה אורכת כ-20-30 דקות מחניון הרכבים. בדרך חזרה לרכב תפס אותנו מבול רציני, היינו ערוכים חלקית עם סופטשל / מעילי גשם אבל בתוך מספר דקות כולנו היינו רטובים ופה ניתנה לנו ההזדמנות לתת שיעור קצר לילדים שלנו על קור רוח ושמירה על מורל גבוה, את 10 דקות האחרונות שכולנו רטובים עד לתחתונים הרעדנו בקולי קולות את כל שירי הגשם עד שהגענו בחזרה לחניון הרכבים.

היעד הבא היה SERENADA להתארגן על כסף מקומי, סים לטלפון ושווארמה אלבנית. מהר מאוד גילינו כמה דברים על אלבניה- לא מקבלים אשראי במלא מקומות, אין חלב סויה בבתי קפה והנהיגה במדינה יותר מאתגרת מבארץ.

בדרום אלבניה יש חופים מהממים, האזור הזה נקרא הריביירה האלבנית ויש שמשווים אותם לתאילנד ולמלדיביים.. לנו קצת קשה עם ההשוואה בעיקר בגלל כמויות הזבל מסביב, לפעמים גם על החוף אבל אין ספק שהחופים מדהימים.

נסענו לקסאמיל KSAMIL >> לניווט לחצו כאן

עיירת חוף מגניבה בדרום אלבניה, חופים לבנים, מים טורקיז, הזכיר לנו את ברזיל של לפני 15 שנה גם בסגנון של תיירות החוף וגם ברמת הקדמה של המקום.

אחרי קצת חופים החלטנו לעלות לצפון אלבניה, כדי לחלק את הנסיעה עשינו עצירה ללילה בחוף יפה נוסף ועוד לילה בטירנה.  

אטרקציות אנחנו כמעט לא מחפשים אבל כשמדובר בטיפוס או חבלים אנחנו זורמים אז עלינו ברכבל לפארק החבלים שבטירנה שממקומם על הר Dajtit  

העלייה ברכבל היתה ארוכה ויפה וגם הפארק היה מהנה ממש לילדים-  מומלץ.

חצי האי פליון המנומנם והיפה קיבל אותנו בגשם שלא פסק לאורך כל הלילה הראשון אבל הפתיע בבוקר כשהעננים התפזרו והנוף ניגלה אלינו.. ככה זה לטייל מחוץ לעונה, בינתיים לטובה, אפילו המקומות המתויירים יותר היו ריקים מאנשים.. רגע לפני שהגענו לוולוס, העיר המרכזית של חצי האי ירדנו לשביל צדדי למעיינות חמים (כבר הזכרתי שהילדים עפים על זה) גם פה- פשוט נביעה חמה, מפלים קטנים ובריכות בטמפ שונות >> Λουτρά Θερμοπυλών

בחוץ טפטף גשם, הטמפ לא היו נמוכות מאוד והרחצה היתה הפסקה טובה מהנסיעה לכולנו. חצינו את וולוס בלי לעצור והתחלנו לטפס לרכס הכפרי של חצי האי, ירדנו לשביל עפר צדדי לעוד מספר דקות בשטח ושם בגובה של מעל 1000 מטר ליד נחל קטנטן העברנו את הלילה.

בבוקר המשכנו לכיוון זגורה, טיילנו בשבילי האבן המרוצפים, לכפר הזה יש סטייל מגניב של קצת מזרח תיכון וקצת אירופה. ישבנו לקפה בבית קפה במרכז הכפר וירדנו בדרך ג'יפים לכיוון הים בצד המזרחי של פליון. הירידה דרך מטעי דובדבנים ושזיפים, אינסוף עצי זית בכל מקום (לפעמים נראה שזיתים פשוט חלק מהחורש כאן) >> המסלול

התמקמנו על החוף ליד נביעת מים בסמוך לעיירה Plaka (תכלס, אחד החופים הפחות יפים בפיליון), בבוקר המשכנו לכיוון צפון במטרה לבקר בעוד כמה חופים מדהימים, היעד הראשון היה חוף FAKISTRA חונים את הרכב במעלה הצוק ויורדים בשביל תלול אבל די נוח עד לחוף.

חוף מים טורקיז מוקף במצוקים מכוסים בחורש. במרכז החוף מפל מים מתוקים ונחל קטן שפוגש את המים המלוחים של הים- מנוחה, קצת טיפוס, יוגה והמשכנו צפונה, למלופוטמוס – אחד מהחופים המיוחדים של חצי האי, טברנה מקומית פותחת את שערי החוף בירידה במדרגות אבן לחוף המשגע הזה. 

משם המשכנו לחוף LIMNIONAS חוף באמת נידח ומדהים, מספר סירות דייגים שחונות על החוף וזהו בערך, הגישה לחוף הזה אפשרי רק ברכב שטח והירידה אליו והעליה ממנו תלולים מאוד. רגע אחרי שהילדים נרדמו חזרו חבורת דייגים מקומית עם השלל והתגאו בו מאוד. >> הדרך אליו

הליכה קצרה צפונה גילתה בפנינו עוד מפרצים יפיפיים ורצועת חוף קטנה ומבודדת מאדם. העלייה מהחופים הייתה קשה כי יש עוד הרבה מה לראות אבל חייבים להמשיך ? 

אז המשכנו ל Centaurs' path שיוצא מהכפר PORTARIA. טיול קליל דרך עשרות מפלונים ושביל די נוח, אנחנו בחרנו לעלות את הנחל ומשם לקחת שביל צדדי שחוזר לעיירה. >> המסלול שלנו

חצינו שוב את העיירה, הורדנו אוויר בצמיגים וירדנו לשטח למסלול בוצי בין Agios-ioannis ל Dhrakia טיפסנו בשביל עפר עד שמצאנו נקודה טובה לישון בה, לא לפני שהגיע עדר עיזים ורועה על סוס להגיד לנו לילה טוב.

המשך השביל הזה למחרת בבוקר הביא אותנו חזרה אל הכביש ומשם ליעד הבא- מטאורה! 

כמה קסם במקום אחד

כל הזמן שלנו כאן רק חשבנו על כמה מושלם יכול להיות לבלות פה את אוגוסט בכל שנה

עיירה קטנה ומהממת, תוך 3 ימים כבר הכרנו לא מעט פרצופים מקומיים, כולם חביבים, מנופפים לשלום וחיים בשלווה..

שכרנו דירה קרובה מאוד לרחוב המרכזי, פתחנו כל בוקר את היום בהליכה של 2 דקות למכולת הקרובה, קנינו לחם טרי, פירות וירקות אורגניים.. התפקיד של הילדים הוא לשלם (שיעור חשבון בצורה הכי זורמת שיכולה להיות). 

עשינו כמה מסלולי טיול קלילים סביב העיירה, כאלו שיוצאים ממנה ברגל כך שלא צריך אפילו להניע את הרכב. (קישור למסלולים ממש פה למטה)

קיבלנו המלצה על רצועת חוף ים מבודדת במרחק של חצי נסיעה מהעיירה אז החלטנו לבדוק אותה.

ללא ספק, אחד המקומות השלווים והקסומים שהיינו בהם- חוף שקט, מים צלולים ורגועים וגווני טורקיז שמתחרים בתאילנד.. על שפת חוף יש טיול קליל של 20 דקות לכל כיוון בהליכה רגועה עם הילדים עד לאזור סלעי קטנטן שעליו בנויה כנסייה) ומשם יש תצפית נהדרת על כל המפרץ..

בקיצור, דרך קצת עקלקלה עד לשם אבל לגמרי שווה את זה, זה מסוג המקומות שאין מצב להגיע במקרה אלא רק עם המלצה אז קדימה, לא תתחרטו! 

ה-קטע של לאונידיו זה טיפוס, יש סביב העיירה המון מסלולי טיפוס לכל הרמות וברחובות רואים המון מטפסים מכל העולם מסתובבים, יש מקומות להשכיר ציוד ויש vibe מגניב ששייך רק למקומות של מטפסים.. אנחנו לצערנו לא הספקנו לטפס על אף שרעי מאוד התאכזב כי בארץ הוא משתתף בחוג טיפוס ומאוד אוהב, הבטחנו להשלים לו את החוויה במקום אחר ?

ביום האחרון נסענו למקום נוסף עם חוף מקסים ואזור לטיפוס כשעה נסיעה מליאונידיו בדרך מפותלת במיוחד ומהממת, ברובה הנסיעה במקומות לא מיושבים.. על החוף מסעדה קטנה ומקום מושלם לחנות עם קמפר או קרוואן, מצורף גם המיקום.

אחרי כמעט שבוע בליאונדיו התחלנו להתגלגל לכיוון אתונה כדי לאסוף את הקמפר שאמור להגיע ביום ראשון, ההתרגשות בעיצומה.

מסלולים ממולצים >>

מסלול טיול 1 בליאונדיו> טיול על הרכס דרומית ללאונידיו

מסלול טיול 2> טיול בשטחי המרעה מזרחית ללאונידיו דרך מטעים, ציר קטן ומלא חורש ים תיכוני

מסלול טיול שלישי + חוף מבודד מהמם> טיול בחוף מבודד עד לכנסיית סנט ג'ורג'

חוף מקסים+אזורי טיפוס (שעה נסיעה מליאונדיו בדרף מפותלת מהממת)

הרעיון הראשוני (והמשוגע יש להגיד) היה לחצות עם הקמפר את כל יבשת אסיה ולהגיע עד הנקודה הכי מזרחית שלה (ברוסיה או סין) ומשם להחזיר את האוטו בשייט לישראל.. מכל מיני סיבות שקשורות במזג אויר, מעברי גבול, מצב פוליטי ובטחוני בכל מיני מדינות כנראה שזה לא יקרה אבל אנחנו יוצאים לכיוון מזרח בכל מקרה ונראה לאן נגיע.. כמובן שהיות ואנחנו עם 3 ילדים הם בעצם מכתיבים את הקצב ויותר מהכל זה תלוי בהם! 

מאיפה מתחילים? תחנה ראשונה יוון!

הקמפר יעלה על אוניה בנמל חיפה ומשם ישוט לנמל לאבריו באתונה. ההפלגה אורכת 3 ימים, יציאה בכל יום חמישי והגעה ביום ראשון.
אנחנו השטנו דרך חברת רוזנפלד ספנות (קישור לאתר), 

ביום ההשטה, מגיעים על הבוקר למשרדי חברת הספנות שנמצאים מול הנמל ומביאים את הניירת הדרושה המסמכים הנדרשים הם- רישיון רכב בעברית ומתורגם לאנגלית (במידה והרכב רשום על שם חברה אז ייפוי כח ), דרכון וביטוח לרכב במדינת היעד(שווה לפרט), 

משלמים (עלות ההפלגה תלויה באורך ומשקל הרכב),  ניגשים עם הרכב לנמל, יחד עם מלווה של חברת הספנות.

בכניסה לנמל הרכב עובר בידוק ביטחוני (ארזת לבד?)

משם ממשיכים למשרדי המכס – במשרדי המכס יש למלא טפסי תצהיר שמפרטים את כללללללל (ויש הרבה!) מה שיש ברכב, יחד עם הערכת השווי שלו ולאחר מכן עוברים עם המוכס על כל התכולה. ביום החזרה עוברים בדיקה כזאת שוב וכל מה שלא היה ברכב במועד ההשטה מהארץ יידרש בתשלום מס.

מומלץ בחום לצלם סרטון המפרט את כל תכולת הרכב, בנוסף לתצהירים בכתב.

מהמכס, ממשיכים למגרש אחסנה, שם נועלים את הרכב ונפרדים ממנו סופית!

חשוב! לא לשכוח להשאיר לאחראי במגרש האחסנה גם את קוד הרכב במידה ויש.

כל תהליך ההשטה יכול לקחת יום שלם, תהיו ערוכים לזה בעיקר עם הרבה סבלנות..

לצערנו במקרה שלנו הפקיד של רוזנפלד עשה טעות בהקלדת מספר השלדה של הרכב ולא היה אישור כניסה לנמל ולכן הוא גם לא עלה על האוניה בזמן וההשטה נדחתה בשבוע, המשמעות של זה מבחינתנו היתה עצומה- היינו צריכים לשכור רכב כדי להתנייד עד שהאוטו שלנו יגיע, עלויות לינה שלא תוכננו (במקום לינה בקמפר) והרבה מהציוד שלנו שהיה ארוז בקמפר היה חסר לנו בשבוע שהיינו בלעדיו ונאלצנו לקנות דברים.. המסקנה- תהיו חדים ועירניים לאורך כל תהליך!