Uncategorized

יש עמק בישראל שהמים בו לא פסקו לזרום מעולם. לא בגלל גשמים, לא בגלל נחלים שיורדים מהמישור. בגלל עיינות שמוציאות מים מתחת לאדמה בצורה שמדענים עדיין לא הסבירו לחלוטין, ושמספקות מים לעמק הזה בכל עונה, בכל שנה, בכל מאה שנה שאנשים גרו כאן.

עמק המעיינות, שנמשך מרגלי הגלבוע עד הירדן ומשתרע לכיוון בית שאן, הוא אחד מהמקומות הירוקים ביותר בישראל גם בלב הקיץ. קמפינג בעמק המעיינות הוא שינה ליד מים שזורמים, בצל שלא מצריך השקיה ובנוף שיש לו שכבות היסטוריות שכמעט כל גבעה ועמק שיש בו מספרים.

עמק המעיינות, למה המים לא נגמרים כאן

השם "עמק המעיינות" מתאר בדיוק את מה שיש שם. עשרות עיינות שמוציאות מים קרים בטמפרטורה קבועה של כ-26 מעלות לאורך כל השנה. הן מוזנות ממי גשמים שסוננו דרך שכבות אבן כורכר וגיר מעל הר הגלבוע ומהמישורים שסביב, ויוצאים בתחתית העמק לאחר שיסוע שיכול להימשך עשרות שנים. זו לא אגדה, זו הידרולוגיה.

הגלבוע ובית שאן, הרקע ההיסטורי שמסביר הכל

הר הגלבוע הוא ההר שעליו נהרג שאול המלך הראשון בקרב עם הפלשתים, ודוד שהכיר אותו אמר שייארו הגבעות ולא ירד עליהם טל ומטר. בית שאן שמתחת, שהיתה עיר כנענית, פלשתית, ישראלית, יוונית ורומאית, מחזיקה מתחת לרחובות החדשים שלה שכבות תרבות של 6,000 שנה. קמפינג בעמק המעיינות הוא שינה בין שתי נקודות שמסחרר לחשוב עליהן.

מה הופך את הקמפינג כאן לשונה

ברוב מקומות הקמפינג בישראל, המים הם דבר שמביאים איתך. בעמק המעיינות, המים הם הסיבה לבוא. לישון ליד עיין שזורמת, להתעורר עם קול מים שנמשך כל הלילה, ולהיכנס לבריכה בשש בבוקר לפני שמישהו אחר הגיע, הוא חוויה שקמפינג בעמק המעיינות נותן באופן ייחודי.

קמפינג בעמק המעיינות, עין חרוד וגן שלושה

עין חרוד, שם בחר גדעון את אנשיו

עין חרוד היא אחת מהעיינות הגדולות והמפורסמות בעמק. שמה בא מהמקרא, כשגדעון בחר את לוחמיו לפי הדרך שבה שתו ממנה מים. מי ששתה בכריעה על הברכיים הוצא מהמחנה. מי שכרע ושתה בכף ידו נשאר. זה הסיפור. העיין עצמה ממשיכה לזרום, ובריכת השחייה שמוזנת ממנה היא אחת מנקודות הקמפינג הכי קלאסיות שיש בצפון.

קמפינג בעמק המעיינות ליד עין חרוד מאפשר לשחות בבריכה שמוזנת ממי עיין בטמפרטורה קבועה לאורך כל השנה, ולראות מתחת לרגליים הרי גלבוע ועמק יזרעאל שמשתרע לכיוון מערב.

גן השלושה, שלוש עיינות שחוברו לנחל אחד

גן השלושה, שנקרא גם "סח'נה", הוא אחד ממוקדי הקמפינג הפופולריים ביותר בישראל. שלוש עיינות שהמים שלהן חוברו לנחל שזורם דרך גנים ירוקים, עם בריכות בעומקים שונים שמאפשרות שחייה לכולם. הטמפרטורה הקבועה של 28 מעלות הופכת אותו לנעים גם בחורף, שזה דבר שלא רבים מבינים עד שמנסים.

הפופולריות של גן השלושה היא גם חסרונו. בחגים ובסופי שבוע הקיץ הוא עמוס. קמפינג בעמק המעיינות בסמוך לגן השלושה באמצע שבוע, ביציאה בשחרית לפני עשר, הוא חוויה אחרת לגמרי.

עיינות נחל הירדן ודרום הגולן

נחל הירדן, מקורות שיורדים לים

הירדן שיוצא מאגם הכינרת ויורד דרום הוא נחל שאנשים מכירים את השם שלו טוב מהנוף שלו. לאורך הגדה, בין הכינרת לים המלח, יש נקודות שנגישות לקמפינג ומאפשרות שמיעת קול הנחל שחצב את הבקע שבו הוא זורם. עמק בית שאן, שנמצא בין נחל הירדן לגלבוע, מחזיק אחת מהתל-אביבים של העת העתיקה, עיר ביתשאן שמפרסמת עצמה בשוק הקיים שם מאלפי שנים.

עין גב ורמת הגולן המערבית

עין גב הוא קיבוץ שיושב על הגדה המזרחית של הכינרת, ממש בתחתית הגולן. בחורף, ריחות הגשם על בזלת הגולן יורדים לכיוון הכינרת ועוברים דרך הקיבוץ. קמפינג בעמק המעיינות בסמוך לעין גב הוא לינה עם גישה לגדת הכינרת מהצד השקט שלה, הצד שפחות אנשים מגיעים אליו כי הוא דורש עוד כמה קילומטרים.

בית שאן, העיר שלא הפסיקה להיות עיר

בית שאן היא אחת הערים המיושבות ברצף הארוך ביותר בישראל. היא ישבה כאן מאז לפחות 5,000 שנה לפני הספירה ולא הפסיקה. כנענים, פלשתים, ישראלים, יוונים, רומאים, ביזנטים, ערבים, צלבנים, מאמלוכים, עות'מאנים וציונים, כולם עברו דרכה או ישבו בה. הרחוב הרומי שנחשף בחפירות הוא אחד השלמים שיש בישראל.

טיול בפארק הלאומי בית שאן

הפארק הלאומי של בית שאן הוא אחד מהגדולים בישראל מבחינת כמות הממצאים שנחשפו. רחוב עמודים, תיאטרון, מרחצאות, מקדשים. העיר הרומית שהיתה כאן לפני 2,000 שנה היתה גדולה מרוב הערים שקיימות באזור היום. לצאת בבוקר מהאוהל ולהיכנס לרחוב עמודים רומי לפני שהקבוצות הגיעו זה הסיבה שמגיעים לקמפינג בעמק המעיינות.

מסלול העיינות ונחל חרוד, שביל שמחבר את הכל

נחל חרוד זורם מעין חרוד לירדן לאורך כ-30 קילומטרים. לאורכו, שביל שעובר ליד עיינות, חורשות ושרידים ארכיאולוגיים שמספרים את ההיסטוריה של העמק. מסלול העיינות שמסתעף ממנו מחבר בין כמה מהעיינות הגדולות ומאפשר הליכה של יום שלם עם כניסה למים בכל נקודה.

עין פרה ועין מחולה

מחולה הוא הכפר שממנו בא אלישע, תלמידו של אליהו. עין מחולה שבסביבתה הוא עיין שעדיין פועלת. לאורך הירדן, בין המחולה לבית שאן, יש שטחי חקלאות שנראים כמו ציור של מישור ירוק עם נהר שזורם בצדו, ורכסי הגלעד הירדניים שמסתכלים מהצד השני. קמפינג בעמק המעיינות בנקודות האלה הוא שינה בנוף שאין לו מה לתבוע.

תשעה טיפים לקמפינג בעמק המעיינות

1. לבוא באמצע שבוע. גן השלושה ועין חרוד בסוף שבוע הקיץ הם אתרים עמוסים. ביום שלישי, אותן בריכות, אותו נוף, אבל ללא הצפיפות.

2. שק שינה שמתאים ללחות. עמק המעיינות לח. שק שינה שנרטב מהאוויר ולא מגשם, אלא פשוט מלחות של 80 אחוז בלילה, הוא שק שינה שנראה יבש ומרגיש קר. חומר שמוביל לחות החוצה, לא כותנה שסופגת אותה.

3. להיכנס למים בשחרית. גן השלושה בשש בבוקר, לפני הפתיחה הרשמית של שעות ביקור, הוא מקום אחר. המים אותם מים, הנוף אותו נוף. אבל יש בו רק אתם.

4. לא לשחות לבד בנחלים. חלק מהנחלים בעמק עמוקים יותר ממה שנראה. ילדים קטנים ושחיינים לא מנוסים, תמיד עם מישהו לצד.

5. לשלב עם ביקור בבית שאן. קמפינג בעמק המעיינות בלי כניסה לפארק הלאומי של בית שאן הוא כמו לבוא לירושלים בלי לראות את העיר העתיקה. לא חובה, אבל מאוד שווה.

6. לבדוק פתיחת האתרים מראש. חלק מהעיינות נסגרות בשעות מסוימות בקיץ בגלל עומס. לבדוק ברשות הטבע לפני שמגיעים.

7. נעלי מים. קרקעית הנחלים בעמק היא לרוב חלקה. נעלי מים עם סוליה שאינה מחליקה הן ציוד שמונע נפילה שיכולה לקצר את הקמפינג.

8. לא לשכוח את הכינרת. עמק המעיינות מחובר לגדת הכינרת שמצפון. שילוב של קמפינג בעין חרוד עם ביקור בכינרת ביום השני הוא שני עולמות שנמצאים שעה מאחד.

9. לחכות לשקיעה. שקיעה בעמק המעיינות שבה השמש יורדת מאחורי הגלבוע ועמק יזרעאל מתמלא בכתום זהוב היא שקיעה שאנשים מצלמים ולא מצליחים להסביר לאחרים.

קמפינג במרכז מקבל פחות כבוד ממה שמגיע לו. כשאנשים חושבים על קמפינג, הם חושבים על גליל או נגב. המרכז נשמע כמו "פשרה", לא מספיק צפון ולא מספיק דרום. זו טעות. מי שמכיר את עמק האלה בשקיעת חורף, את נחל אלכסנדר בגיאות, את הרי יהודה שמחביאים בין אבניהם ערים שכמה פעמים שינו את ההיסטוריה, יודע שקמפינג במרכז הוא לא פשרה. הוא בחירה.

יתרון אחד שהמרכז מציע שאף אזור אחר לא מציע: שעה מהבית. יוצאים אחרי העבודה, מקימים אוהל בחשיכה, ישנים, קמים לנוף, ומגיעים חזרה לפני הצהריים. קמפינג במרכז מאפשר להיות בטבע בלי לתכנן שבוע מראש.

קמפינג במרכז, שפלת יהודה ועמק האלה

השפלה היא המעבר בין הים ובין הרי יהודה. ארץ של תלים, כרמי זיתים עתיקים, פרדסים ונחלים שנגמרים בקיץ וחוזרים בחורף. ההיסטוריה של האזור הזה עמוקה בצורה שמפתיעה כל פעם מחדש. כמעט כל תל כאן מסתיר ממדינה שעמדה שם, נפלה ונבנתה מחדש.

עמק האלה, שם קרה משהו שמספרים עליו עד היום

עמק האלה הוא המקום שבו, לפי המסורת, דוד הרג את גלית. לא כי ההיסטוריה הזו קובעת את הנוף, אלא כי היא מסבירה למה הוא נראה כמו ציור. שדות חיטה, שיחי אלה שנתנו לעמק את שמו, נחל שסלעיו הם בדיוק מה שתארתם לעצמכם. קמפינג בפאתי עמק האלה, בין תל עזקה לתל שוכה, הוא שינה בנוף שלא השתנה בצורה הבסיסית שלו מאז.

בית גוברין ולכיש

פארק בית גוברין הוא אחד הפארקים הכי מפתיעים שיש בישראל. מתחת לקרקע, מערכת מערות ומנהרות שנחצבו לאורך תקופות שונות, חלקן מפסיפסים שנשתמרו, חלקן חלולות מוחלטות שהיו מחסנים, מיכלי יין ובורות. הקמפינג שסמוך לפארק מאפשר כניסה בשחרית לפני שהאוטובוסים הגיעו.

נחל לכיש ויער אביבים

נחל לכיש יורד מהרי יהודה ועובר דרך השפלה לים. לאורכו, כמה נקודות חנייה שמאפשרות קמפינג קרוב לאש ולמים. יער אביבים שמצפון לו הוא יער נטוע שצמח על אדמות חרוכות ומציע צל ושקט שהמרכז לא תמיד נותן.

קמפינג במרכז, הרי יהודה ויערות ירושלים

הרי יהודה מתחילים ממש מחוץ לירושלים ומשתרעים לכיוון מערב עד שהם יורדים לשפלה. יערות שנטעה הקק"ל על אדמות שחרבו, כפרים עזובים שמה שנשאר מהם הוא קירות אבן ועצי תאנה שמסרבים להיעלם, ונחלים שבחורף זורמים בכוח שמפתיע כל מי שהכיר אותם בקיץ.

נחל שורק, מירושלים לים

נחל שורק הוא הנחל הגדול ביותר שיורד מהרי יהודה לים. הוא עובר דרך קניון שמכיל כמה מהנקודות היפות ביותר שמרכז ישראל יכול להציע. בית זית, בית נקופה, הרי יהודה שמסגירים את ירושלים מהצד המערבי. קמפינג לאורך הנחל בחורף ובאביב הוא שינה לצד קול מים שמרגיש רחוק מאוד מהעיר.

יער בן שמן ויער שורק

יער בן שמן הוא אחד היערות הוותיקים של ישראל, שחלקו נטוע מלפני מאה שנה. בין עציו הגדולים יש שטחי קמפינג מוסדרים שמרוחקים שלושים דקות מגוש דן. לדרישה היומיומית של "לצאת לאוויר", יער בן שמן הוא התשובה שהמרכז מציע.

מנזר לטרון ועמק איילון

עמק איילון הוא העמק שבו, לפי ספר יהושע, עמדה השמש. הוא ישב על מסלול הפלישה ההיסטורי מהחוף לירושלים, ועל הגבעה שמסתכלת עליו מהצד המערבי, מנזר לטרון שנבנה על ידי נזירים טרפיסטיים לפני יותר ממאה שנה ועדיין מייצר יין ודבש. הנוף מהגבעה, בשקיעה, שווה את הנסיעה.

חוף השרון ונחל אלכסנדר, קמפינג במרכז שיש לו מים

רצועת החוף המרכזית מנתניה עד חדרה מכילה כמה מהחופים הפחות עמוסים בישראל, וגם נחל שהוא מהיפים ביותר בארץ. השרון היה יער אלונים ים-תיכוני לפני שנקרא שרון, ובמקומות מסוימים עוד אפשר לראות מה שנשאר.

נחל אלכסנדר, הצבים שחזרו

נחל אלכסנדר הוא אחד סיפורי השיקום הגדולים של ישראל. לפני כמה עשורים, הוא היה ערוץ ניקוז מזוהם שאף אחד לא רצה להיות בסמוך אליו. היום, אחרי ניקוי מתמשך, צבים מתוקים עצומים חיים בו, נחשים מים, ציפורי עמלן ונבלות שאין להם כמעט. הנחל פורץ לים ליד נתניה, ובמהלכו מאפשר קמפינג בסביבה ים-תיכונית שקטה.

חוף הבונים ודור

דור היא אחת הערים הימיות הוותיקות של ישראל. הפיניקים, הים-תיכוניים, הכנענים והישראלים, כולם ישבו שם בגלל הנמל הטבעי שנוצר בין שונות הכורכר. חוף הבונים שמצפון לה הוא מהחופים הפחות עמוסים בשרון, עם גישה לשרידי הנמל הישן מתחת למים. קמפינג במרכז שיש בו גם שנורקל.

השומרון, קמפינג במרכז שמרגיש כמו צפון

השומרון הוא האזור שבין המרכז לגליל, גבעות ים-תיכוניות עם ירוק שמפתיע כל מי שמגיע מהחוף. הרי שכם, עמק ברכן, נחל שכם, עיינות שעוד פועלות. ההיסטוריה כאן עמוקה כמו בגליל וירושלים, עם ערים שהיו בירות ממלכות ועכשיו הן שרידים שמתמודדים עם עשבים.

עמק ברכן ונחל ירקון המרכזי

עמק ברכן ממוקם בלב השומרון, עמק חקלאי שמוקף בגבעות. בחורף הוא ירוק לחלוטין ובקיץ הזהב שלו הוא נוף שאפשר לצלם ולמכור. קמפינג בסביבה מאפשר יציאה לנחל שכם ולמסלולי הסיור בגבעות הסובבות.

שכם ובלב השומרון

שכם היא אחת הערים הוותיקות בארץ ישראל. היא מוזכרת בתורה כנקודת ברית בין האבות ובין הארץ, ונמצאת בנמל הטבעי בין הר גריזים להר עיבל. הנוף מפסגת הר גריזים, שבו עוד פועל קהל שומרוני שמונה כמה מאות איש ושומר על מסורת שנותקה מהיהדות לפני אלפי שנה, הוא אחד מהנופים שקמפינג במרכז לא מציע לרוב.

עמק יזרעאל, הסל הגדול של ישראל

עמק יזרעאל הוא העמק הפורה ביותר בישראל. שדות של מאות קילומטרים רבועים שנקנו ביובשות ושוקמו על ידי חלוצים שסחבו כלים ולחמו בחום ובמלריה, ועכשיו הם שדות חיטה, כותנה וחמניות שנראים כמו ציור מהסוג שיש בו סיפור. מגידו, שבו התגוששו 34 צבאות שונים לאורך ההיסטוריה, יושב בצד המערבי ומסתכל על הכל.

נחל קישון ומגידו

נחל קישון, שאחד ממנהיגיו הנביאים שחטו בו את נביאי הבעל, הוא נחל שחיו בסמכו ערים מאז. עמק יזרעאל שמסביב מציע קמפינג שהוא אחר לגמרי מהצפון ומהדרום: שטוח, פתוח, ללא מחסה, עם אופק שנמתח לכל כיוון. זה לא קמפינג בסתר. זה קמפינג פתוח לכל הרוחות.

עין חרוד ועין דור

עין חרוד היא המקום שממנו גדעון בחר את אנשיו לפי הדרך שבה שתו מים. מבחן שנראה פשוט שאינו כזה. עין דור היתה הכפר של האשה שממנה שאל שאול, המלך הראשון, לדעת מה יקרה לו בקרב שלמחרת. הנוף שסביב שני המקומות האלה, כשהשמש יורדת על עמק יזרעאל ממגידו, הוא נוף שמספר בעצמו.

8 דברים שמשנים קמפינג במרכז

1. לצאת ביום חמישי אחרי הצהריים. קמפינג במרכז מאפשר לצאת ביום חמישי, לישון ליל שישי, לקום לשישי ולחזור בצהריים. שלוש ארוחות ולינה אחת זה כל מה שצריך.

2. לא להסתמך על הצל. במרכז, הנוף לרוב פתוח יותר מהצפון. כדאי לבוא עם סככה קטנה שמקימים ליד האוהל לשעות הצהריים.

3. בדיקת ניקיון הנחל לפני כניסה. חלק מהנחלים במרכז עוד סובלים מזיהום. נחל שורק, נחל לכיש ונחל אלכסנדר שופרו, אבל כדאי לבדוק דו"חות עדכניים לפני כניסה למים.

4. לא להגיע ביום שישי בצהריים. אתרי קמפינג במרכז, שנמצאים שעה מתל אביב, מלאים בשישי בין 12 ל-16. יוצאים מוקדם יותר או מגיעים בשבת בבוקר.

5. להביא מקרר. מקרר לרכב שיושב בצידי הרכב שומר על אוכל ושתייה לכל אורך הקמפינג. קמפינג במרכז בקיץ עם קרח שנגמר עד הצהריים הוא קמפינג שמסתיים מוקדם.

6. חורף הוא עונת הקמפינג הכי טובה במרכז. הנחלים זורמים, הצמחייה ירוקה, הטמפרטורות נוחות ואין עומס. מי שיצא לקמפינג במרכז בינואר לאחר שבוע גשמים, מצא את המרכז בגרסה הכי טובה שלו.

7. לבדוק היתרי כניסה מראש. חלק מאזורי הקמפינג במרכז נמצאים בשמורות ודורשים רישום מראש באתר רשות הטבע. לא להגיע בלי לבדוק.

8. להסתכל מאחור, לא רק קדימה. קמפינג במרכז מפתה לנסוע לנקודות שמוכרות. לפעמים הדרך עצמה, הסלע שבצד, הנחל הלא מסומן, הוא הדבר הכי שווה.

יש משהו בקמפינג בישראל שלא קיים בשום מקום אחר בעולם. אתם יכולים לישון על גדת הכינרת ולהבין למה דייגים עזבו כל מה שהיה להם כדי ללכת אחרי רעיון. אפשר לזחול בין המצוקים הכתומים של הנגב וחושבים על השיירות שעברו כאן לפני אלפי שנים בדרכן לערב, לאפריקה ולעולם כולו. ישראל היא ארץ קטנה עם מגוון נוף שמדינות גדולות פי עשר לא מגיעות אליו.

הכנסנו כאן את כל האזורים שאפשר לחנות בהם, לא לפי יבשות ציוד או מספר כוכבים, אלא לפי מה שהמקום מרגיש. כי אתרי קמפינג מומלצים בישראל הם לא רק רשימה של כתובות. הם סיפורים שמחכים שתגיעו לחיות אותם.

הגליל העליון ורמת הגולן, קמפינג שמתחיל ב-800 מטר

אם יש מקום בישראל שמרגיש כמו אירופה, זה הגליל העליון בשיא האביב. האוויר קריר, האדמה ירוקה, ועננים נמוכים עוברים בדיוק בגובה העיניים בין הפסגות. האזור הזה היה שדה קרב בין ציביליזציות שונות לאורך אלפי שנים, כנענים, ישראלים, ארמים, פרסים, יוונים, רומאים, ביזנטים, מוסלמים, צלבנים, מאמלוכים ועות'מאנים. כל אחד מהם השאיר משהו, ואתם הולכים לחנות בתוך כל ההיסטוריה הזו.

אטרקציות ואתרים בגליל העליון

ממצודת נמרוד, טירה צלבנית שמתנשאת מעל נחל סער ומשקיפה על כל צפון ישראל עד לבנון, ועד נחל עיון עם מפלות שמתפרצות בחורף ובאביב. הרזרב של עמק חולה, שבאמצע המאה הקודמת היה ביצה ענקית שיובשה ואחר כך שוקמה חלקית, מגיש מופע ציפורים שאין לו מקבילה בעולם המערבי. בחורף ובאביב, כחצי מיליארד ציפורים נודדות מעל האזור הזה.

גם אם לא אכפת לכם מציפורים, הרחבה של תל דן היא אחד היפים שאפשר לראות: נחל כחול קר שזורם בין עצי פלטנוס עתיקים, ועל שפתו, עיר ישראלית מתקופת המלכים שכבר עמדה כאן בעשרת השבטים לפני שאשור גרפה אותה. הם גם הציבו כאן פסל עגל הזהב. זה הרקע לשינה שלכם.

רמת הגולן, שקט שמשמיעים רק עצי תפוח

הגולן הוא פלטאה בזלתית ישנה שישבו עליה כמה עמים, ועברה יד ביד עוד מימי שלמה. היום הוא משולב ישיר של ישראל, ומציע נוף פתוח ורחב שאין כמעט בארץ. כשחונים ליד יהודיה, אפשר להסתכל בלילה וכמעט לא לראות אורות. השמים מציגים כוכבים שרוב תושבי ישראל כבר שכחו שהם שם.

ג'ובה, מסעדה, רמת מגשימים, קיבוץ אל-רום, כל אחד מהם מציע נוף שונה. ושמורת גמלא, שבה מתנשא הר שעליו בצרו המורדים היהודים בפני הרומאים שבעה שנים לפני נפילת ירושלים. הסיפור שם עגום יותר ממצדה, ואולי בדיוק בגלל זה כמעט אף אחד לא מגיע.

הכינרת ועמק הירדן, המים שצמחה סביבם דת

הכינרת אינה ים. היא אגם מים מתוקים, הנמוכה ביניהם בעולם שנמצאת ביבשה, ועל חופותיה קרה משהו שלא הפסיק להשפיע על ציביליזציה מאז. בעיירות הדייגים שסביבה, לפני קרוב לאלפיים שנה, צמח תנועה שהפכה לדת הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית. כל קמפינג בגדה המערבית של הכינרת הוא שינה בתוך ההיסטוריה.

מה לעשות ואיפה לחנות

חניון גינוסר, שפיים, דגניה, כל אחד מהם מציע גישה ישירה לגדת הכינרת. הלחות גבוהה יותר מהגליל, הקיץ חם יותר, ובגלל זה הטיול הנכון לאזור הוא אביב ואוקטובר. מאי בכינרת בשעת ערב, כשהשמש יורדת מאחורי הגלעד וצובעת את המים בכתום ובורוד, זה אחד המחזות שישראל יכולה להתגאות בהם בפני כל יעד בעולם.

קפרנאום, בית צידה, כורזים, מגדלה, כולן עיירות שהיו כאן ועכשיו הן חפירות ארכיאולוגיות שאפשר ללכת בתוכן. אפשר להגיע בבוקר מהאוהל, לשתות קפה ולהסתכל על שחזורים של רחובות שהיו פעילים לפני אלפיים שנה.

הכרמל ורמות מנשה, יערות ומערות שעוד מדברים

הכרמל הוא הר ים תיכוני קלאסי. מהצד המערבי שלו, חיפה. מהצד המזרחי, ואדיות ירוקים שמכניסים אתכם לסוג אחר של ישראל. ביערות הכרמל יש עצים בגיל כמה מאות שנה, ואחד האתרים הארכיאולוגיים החשובים בעולם, מערות הכרמל שבהן נמצאו שרידי האדם הקדמון ביותר מחוץ לאפריקה.

אגן ניאנדרטל ועמק אירון

מערת תבון, מערת הנחל, מערת הכשם, כאן חי האדם הקדמון לפני למעלה מ-130,000 שנה. לא מטאפורה, לא השאלה. עצמות שנמצאו בחפירות שידרו בדיוק איפה ישנו, מה אכלו ואיך קברו את מתיהם. כשאתם פורשים אוהל לצד המערות האלה, יש משהו אנכרוניסטי ומרגש בו-זמנית.

רמות מנשה שמדרום לכרמל מציעות נוף פתוח ועצי אלון קדומים. אזור עין חרוד, שממנו גדעון בחר את אנשיו לפי הדרך שבה שתו מים, שמר על הירוק שלו גם בקיץ. אתר חניה ביער עירון, בין עמק יזרעאל לגבעות מנשה, הוא אחד השקטים שיש.

ירושלים ויהודה, ישן בצל ההיסטוריה הכבדה מכולן

כשאומרים "הרי ירושלים", הכוונה היא לשטח שמגיע מהמחסום בצמוד ל-443 ועד עמק האלה בדרום ומעלה בית לצפון. זה טווח עצום של נוף ים-תיכוני-הררי שאנשים מסיירים בו ולא מסיימים בחיים שלהם. ביערות ירושלים, שצמחו בחלקם על שמות ועיירות שנעלמו, ישנה שכבה כפולה של נוכחות, העצים החדשים וההיסטוריה שמתחת.

עמק האלה ונחל שורק

עמק האלה הוא המקום שבו, לפי המסורת, דוד הרג את גולית. לא כי זה משנה לנוף, אלא כי זה הסבר טוב למה העמק המוכר הזה נראה כמו ציור: שדות חיטה, שיחי אלה, ואבנים בנחל שפעם ילד רצה ממנו לעבר ענק.

נחל שורק חוצה את יהודה מירושלים ועד לים. בנקודות שונות לאורכו יש אפשרויות חניה וחנייה לרכב. בחורף הנחל זורם בכוח ובאביב הוא מוקף בפריחה. בקיץ הוא יבש, אבל הצל מהסיתוות והאלות עדיין מחזיק.

ים המלח ומדבר יהודה, שינה באחד המקומות הייחודיים בכדור הארץ

ים המלח הוא הנקודה הנמוכה ביותר על פני כדור הארץ. לא סתם נקודה נמוכה, אלא יותר מ-430 מטר מתחת לפני הים. האוויר כבד יותר, לחץ האטמוספרה גבוה יותר, ומי שסובל מבעיות נשימה מרגיש הקלה. קמפינג ליד ים המלח בחורף הוא חוויה שמשנה יחס לחורף.

מצדה ועין גדי

מצדה לא צריכה הסבר. כבש המלך הורדוס בנה על פסגת מצוק בודד ארמון שכל ממלכה היתה גאה בו, ושבעים שנה אחריו, כמה מאות יהודים בחרו להתאבד שם במקום להיכנע לרומאים. הדרמה שקרתה שם בשנת 73 לספירה עדיין מהדהדת. עלייה בשביל הנחש בשחרית, עוד לפני שהשמש מגיעה לפסגה, היא חוויה שקשה לשכוח.

עין גדי שצפונה ממצדה היא אוסיס מוחלט. נחל דוד ונחל ארוגות זורמים בתוך מדבר שרוף ומציעים ירוק מוחלט, מפלות ובריכות טבע. עין גדי מוזכרת בשיר השירים, ועדרי יעלים שחיים שם מסתכלים בכם בעיניים רגועות שמבינות שהם הגיעו לפניכם.

וואדיות ומגילות

קומראן, שבו נמצאו מגילות ים המלח, נמצא בצפון האזור. כת קומראן, שחייתה שם לפני אלפיים שנה בניתוק מוחלט מהעולם, כתבה על גוילים את ספריה ואחר כך הסתירה אותם במערות לפני שהרומאים הגיעו. חלק מהגוילים שרדו. חלק מהמקורות שמרים על הכתב העברי התנ"כי הקדום ביותר שידוע לנו. הנוף שסביב קומראן לא השתנה הרבה.

הנגב, הנוף שמלמד אתכם מה זו שתיקה

הנגב הוא 60 אחוז משטח ישראל ופחות מ-8 אחוז מהאוכלוסייה. זה לא מקרי. הנגב הוא מדבר. לא מדבר פיקציה, לא נוף קצת יבש, מדבר אמיתי עם חום קיצוני, צמחייה דלה ומים נדירים. ובדיוק בגלל זה הוא הנוף המרתק ביותר שישראל יכולה להציע למי שמחפש קמפינג שונה.

מכתש רמון, הייחוד הגיאולוגי של ישראל

מכתש רמון הוא לא מכתש מטאוריט. הוא תוצאה של תהליך שחיקה גיאולוגית שנמשך מיליוני שנים וחשף שכבות סלע בגיל של 200 מיליון שנה. 40 קילומטרים באורך, 8 ברוחב ועד 500 מטר עומק. לעמוד על שפתו בשעת שקיעה ולראות את הצבעים של הסלעים משתנים הוא רגע שאנשים מתארים ב"אני לא יכול להסביר את זה".

אתרי הקמפינג שמסביב למכתש הם מהיפים שיש. מצפה רמון עצמה היא עיר קטנה שנבנתה כמחנה עובדים וגדלה לעיר, ומציעה גישה לאתרים. בוקר מוקדם על שפת המכתש, קפה מהגזייה, ואין שום דבר עד האופק, זה מה שאנשים מחפשים בסיני ומוצאים בנגב.

הנגב הצפוני ועיר הנבטים

בנגב הצפוני, סביב שדה בוקר ועומר, יש ערים נבטיות עתיקות שנבנו לפני יותר מאלפיים שנה. הנבטים היו עם שהשתלט על כל מסחר הבשמים בין ערב למזרח הים התיכון, ועשו זאת על ידי שליטה על מים בשטח שנראה בלתי מאכלס. ממד והלוצה ושיבטה, ערי מדבר שמתפקדות עד היום כאתרים ארכיאולוגיים. קמפינג ליד ממד הוא לינה ביניהן.

הערבה ואילת, מקום שאתם צריכים את השמים שלו

הערבה היא ערוץ שבין הנגב לאדום, שנמשך מים המלח ועד אילת בכ-180 קילומטר. הדרך הזו היא אחת מנתיבי המסחר הקדומים בהיסטוריה, שיירות שהובילו בשמים, מתכות, עבדים וידע עברו כאן. כיום היא כביש 90 ועמק שקט שחצות בו לא דורשות שום ניסיון שטח מיוחד.

תמנע, מכרות שלמה ואמנות שדרתה בסלע

פארק תמנע הוא אחד הפלאים הגיאולוגיים של ישראל ואחד הפחות מוכרים. הסלעים האדומים שנחצבו בהם מכרות נחושת כבר 3,000 שנה לפני הספירה שומרים על צבעים שנראים כמו ציורים. עמודי שלמה, ה"פטריות" והחניה לצד הפארק, זה אזור שמצלמות לא עושות לו צדק.

אילת, ריף בקצה הארץ

בצד אחד של מפרץ אילת, ישראל. בצד שני, ירדן, וגם ערב הסעודית ומצרים נראות מהחוף. בתחתית מים שקופים כאלה שאפשר לראות דגים בצבעים שלא נראו ביבשה, שוניות אלמוגים שקיימות כבר אלפי שנים. קמפינג באילת נוגע לחוף. השהייה באמת מתחילה כשנכנסים למים.

עשרה דברים שמשנים קמפינג בישראל מבוסת לנוח

1. כסא שנוח לשבת בו שלוש שעות. רוב הזמן בקמפינג לא עושים כלום מחוץ לאוהל. מי שיש לו כסאות קמפינג נוחים יושב. מי שלא, עומד.

2. מחסום הרוח לגזייה. ישראל רוחית. גגול קטן שמונע מהרוח לכבות את הגזייה חוסך חצי שעה של ניסיונות בכל ארוחה.

3. שינה על מזרן מתנפח ולא על האדמה. מי שמדלג על מזרן כדי לחסוך מקום בתיק, שוכב על קרקע קשה ומתעורר עם גב שמצריך יומיים התאוששות. מאתגר.

4. פנס ראש שמשחרר ידיים. פנסי ראש לקמפינג הם הציוד שמשמש הכי הרבה אחרי השעה שבע בערב. הידיים פנויות לקפה, לחיתוך ולסידור ציוד. הפנס שמחוזק בסוללות פעמיים יותר טוב מהאלטרנטיבה.

5. כניסה לאתר לפני השקיעה. רוב אתרי הקמפינג לא מוארים. הקמת האוהל בחשיכה, גם עם פנס ראש, לוקחת כפול ומגרה פי שלוש.

6. בדיקת תחזית לא רק לאתר אלא לטמפרטורה ולרוח. ישראל היא ארץ קטנה עם הבדלי מזג אוויר גדולים. אילת בינואר יכולה להיות 24 מעלות. ירושלים באותו יום, 6 מעלות עם גשם.

7. מים, יותר ממה שמחשבים. כלל אצבע: מה שחשבתם לקחת, קחו כפול. בנגב ובערבה, כלל אצבע אחר: מה שחשבתם לקחת כפול, קחו פי שלוש.

8. אתגר הנחשים. ישראל מלאה בנחשים. רובם לא ישלחו לכם שאלות. הבעיה היא שנחש ארס כמו אפעה עוד לא למד לקרוא שלטי "אתר קמפינג". לא לשים ידיים בין אבנים ולא ללכת יחפים בשדה.

9. שמירה על הטבע. ישראל קטנה ורבים מגיעים לאותם אתרים. מה שמשאירים בטבע לא נעלם, הוא פשוט נשאר שם לבאים אחריכם.

10. לצאת עם פחות ציוד ממה שמתכננים. תיק כבד שוכח אתכם לפני שאתם יוצאים. הציוד הטוב ביותר הוא הציוד שיוצא איתכם בפועל, לא זה שנשאר בבית כי היה כבד מדי.

ציוד שנוסע חופשי בתא המטען הוא ציוד שמגיע שבור, ציוד שמחליק ופוגע בדברים אחרים, ובמקרי קיצון, ציוד שהופך לסכנה בבלימה פתאומית. רשת לתא מטען פותרת את הבעיה בפחות מדקה הכנה ובלי צורך לסדר הכל לפני כל נסיעה.

בעמוד ארגונית לרכב וקשירה שלנו תמצאו את כל פתרונות הקשירה. כאן נסביר את ההבדלים בין סוגי הרשתות ואיזה מתאים לשימוש שלכם.

רשת לתא מטען, מה ההבדל בין הסוגים ולמה זה חשוב

רשת גומי נמתחת

רשת גומי נמתחת פועלת על עיקרון הגמישות. מותחים מעל הציוד, מחברים את הוויים לנקודות העיגון וזה מחזיק. הנמישות הופכת אותה לנוחה לשימוש מהיר ולציוד בגדלים שונים. המגבלה: ציוד כבד מאוד או ציוד שצריך לא יזוז בכלל, עדיף לאבטח עם רצועות מלאות בנוסף. הרשת הנמתחת מצוינת לגגונים ולתא מטען לשימוש יומיומי.

רשת פוליאסטר עם רצועות קשירה

רשת פוליאסטר ייעודית לטנדרים ולגגונים היא מוצר אחר לגמרי. רצועות עבות עם חוטי רשת בין לבין, עם נקודות עיגון על כל הפאות, שמגיעה עם 4 רצועות קשירה מתכווננות. מיועדת לציוד כבד, לעומסים של מאות קילוגרמים, לשימוש בשטח ולנסיעות ארוכות. הגודל מחושב לפי סוג הרכב, לא "בערך מתאים".

רשת אטומה למים

ארגז טנדר פתוח, גגון בגשם, ציוד רגיש לרטיבות, מעיל, שק שינה, ציוד חשמלי. לכל אלה, רשת רגילה לא מספיקה. רשת אטומה למים כוללת שכבת שמשונית מעל הרשת שמגנה על הציוד מגשם, לחות וריסוס כביש, תוך שמירה על אותו כוח חיבור ואותה נוחות שימוש.

עוצמת עיגון, מה מספיק ומה חייב

כלל בסיסי: כמה שיותר רצועות קשירה, כך מתחלק העומס על יותר נקודות ופחות עומס על כל אחת. רשת שמגיעה עם 4 רצועות ומחוברת ב-4 פינות מחזיקה עד 1000 ק"ג עם כל 4 הרצועות. שתי רצועות בלבד, העומס המקסימלי יורד. לציוד כבד תמיד משתמשים בכל נקודות העיגון.

שלושת פתרונות הרשת לתא מטען שיש אצלנו

רשת לתא מטען, מה מתאים לאיזה שימוש ואיך משתמשים נכון

שימוש יומיומי ברכב פרטי

רשת גומי נמתחת 100×127 ס"מ. פורסים מעל תא המטען, מחברים ויים לנקודות העיגון הקיימות ברוב הרכבים הפרטיים. 30 שניות הכנה שמונעות ממזרקת סוכר לשבור דפנה. גמישה מספיק לגדלים שונים ואפשר לפרוק ולהחזיר מהר.

ציוד כבד בטנדר או בגגון

Waterproof Cargo Net בגודל המתאים לרכב. מחברים את 4 הרצועות לנקודות העיגון בפינות, מהדקים, גמרנו. לציוד כבד מאוד, כמו קיאקים, שברולט, מכלים וארגזים, כדאי להשתמש בכל 4 הרצועות ולוודא שכולן מהודקות לפני יציאה.

ציוד רגיש למים בארגז טנדר פתוח

Waterproof Cargo Net עם השמשונית שמגנה על הציוד מרטיבות. שק שינה, בגדים, ציוד אלקטרוני, מעילים, כל אלה מחייבים שכבת הגנה. הרשת עושה שתי עבודות בו-זמנית: מאבטחת ומגנה מגשם.

עיגון נוסף לחתיכות ציוד בודדות

S-Hook Strap לחיבור מהיר של ציוד שלא נכנס לרשת או צריך עיגון נוסף. ציוד שתלוי מהדופן, תיק שצריך להיות נגיש, כלי עבודה. הוו S מחבר ומנתק בשניות.

שימוש על גגון בנסיעה ארוכה

Waterproof Cargo Net בגודל מתאים לגגון. מאבטח גם ציוד גדול כמו קסדות, שקי קמפינג, תרמילים ומשחוות. חשוב לוודא שהרצועות מחוברות לנקודות עיגון של הגגון עצמו ולא רק למסילות.

שאלות ותשובות, רשת לתא מטען