רוב האנשים מכירים את בנסקו כעיירת סקי ולפי כמות השלטים והתפריטים בעברית כנראה שיש פה לא מעט ישראלים בחורף..
אז למה דווקא בנסקו בקיץ ?
את ההחלטה לעשות עצירה בבנסקו קיבלנו מכמה סיבות.
קודם כל כי היא מקום מוצא מעולה להמון טיולים ואטרקציות, כל אתר הסקי הופך בקיץ לאזור טיולים מהמם.. אפשר לעלות עם רכב, ברגל וברכבל להרים מעל העיירה ולטייל ימים שלמים..
בתחנת הרכבל העליונה שמעל העיירה פותחים בקיץ גם מגלשת מים מגניבה, מתנפחים ועוד כל מיני אטרקציות לילדים..
הסיבה השניה היא ריכוז המשפחות הישראליות שנמצאות כאן בקיץ. אחרי חודשיים אינטנסיביים שלנו כמשפחה בהם כמעט ולא פגשנו משפחות אחרות רצינו לאפשר לילדים קצת חברה ובבנסקו יש את זה.
יש כאן לא מעט משפחות ישראליות שהגיעו לבנסקו לעצירה כחלק מטיול ארוך, כאלה שהגיעו להעביר פה את חודשי הקיץ במקום בארץ וכאלה שנודדים כבר תקופה ארוכה ובנסקו היא מקום נוח וכיפי לחזור אליו ולהשתקע לתקופה..
העיירה חצי מנומנמת וסגורה, לפחות כל מה שקשור לסקי.. רק חלק מהמסעדות והחנויות פתוחות אבל מצד שני זה הופך אותה לפחות עמוסה, יותר נעימה וידידותית לילדים..
אז הגענו לבנסקו, שכרנו דירה לשבועיים ותוך רגע הרגשנו בבית. הילדים סידרו לעצמם את הבגדים בארונות מיוזמתם, זו לגמרי אמירה של “נשארים”.
העברנו את הימים בשוטטות בעיירה, בילוי בפארק שלה ועל שפת הנחל שחוצה אותה. מים זו האטרקציה הכי מלהיבה, מטורף כמה זמן אפשר לבלות ליד מקור מים זורם.
הכרנו חברים חדשים ושמענו המון סיפורי טיול שעשו לנו חשק לבקר בעוד המון מדינות ואפילו תחושת פומו על כל הדברים שם בחוץ שכנראה לא נספיק לראות בשנה (-:
זכינו לביקור מההורים שהביאו איתם תחושות של בית ומשפחה שהשארנו מאחור.
טיילנו ברכס ה-Pirin שעדיין קצת מושלג, מלא מים, אגמים, ירוק אינסופי ופריחה משוגעת..
נהננו מפסיליטיז של קומקום חשמלי, מכונת כביסה ותנור ועם זאת מצאנו את עצמנו מנקים, מסדרים, מכבסים, מקפלים, מבשלים ושוטפים כלים אחרי חודשיים של כמעט חופש מזה, כלומר לפחות לא באינטנסיביות יומיומית..
ההישארות במקום אחד מעלה הרבה שאלות ומחשבות על המושג “בית” ובכלל גילינו שכל מקום שנשארים בו יותר מרגע אחד הופך להיות בית או שיותר נכון – אנחנו הופכים אותו לבית ובסגנון טיול מתגלגל כמו שלנו זה חשוב לילדים וגם לנו להצליח להרגיש בבית בכל מקום.. אנחנו נפעמים כל פעם מחדש עד כמה הם סתגלנים וברגע אחד מצליחים לשחרר כל עכבות, להגיע למקום חדש ומיד להתחבר לאנשים ולמקום ולהרגיש חלק..
נשארו לנו פה בבנסקו ימים ספורים לפני שנמשיך הלאה. אנחנו מנצלים אותם למפגשים נוספים עם חברים, לעוד קצת זמן לימודים לילדים ולהכנה שלנו להמשך הדרך..
אנחנו נמצאים כרגע בצומת דרכים והתלבטות לגבי לאן להמשיך, כמובן שנעדכן בקרוב…
הבנתי שהרבה משפחות מגיעות לסוג של נוודות דיגיטלית. איך מתאפשר לעבוד עם הילדים? האם יש מסגרות? או מטפלות מקומיות שאפשר להיעזר בהן?
האם יש מה לעשות שם יותר משבועיים?