נסיעת קארחנה ממקדוניה הובילה אותנו הישר לרכס ה Rila.
המעבר לבולגריה לימד אותנו שלא עושים מעברים בימי ראשון.
בדר”כ היום הראשון בכל מדינה הוא יום של התארגנות- מחליפים/מוציאים כסף, קונים סים וכו’. אבללל, ביום ראשון הרבה מהחנויות סגורות אז לרגע הרגשנו שוב כמו בטיולים שלפני הסמארטפון בלי אינטרנט- קוראים שלטים, מנווטים ומדברים עם אנשים (-:
על הרי הרילה שמענו הרבה בשנים האחרונות בעיקר בהקשר של טרקים והגענו לפה בידיעה שנעשה הכל לייט בקצב משפחתי..
יש על הרכס המון מסלולים באורכים שונים ובדרגות שונות, יש בקתות מטיילים והמון מה לראות.. התחלנו בצד הצפוני של הרכס, נהננו קצת מעיירת המרחצאות החמים Sapareva Banya אפילו ישנו בקמפינג שיש לו בריכות חמות (היה להיט ולוהט).
קיבלנו את הרושם שבבולגריה אין סצנת 4×4 פעילה ואין כ”כ מסלולים מסומנים או המלצות למסלולים ובמקומות שהם שמורות טבע אז בכלל אסור להיכנס עם רכב.
חיפשנו קצת בwikiloc ובגוגל מפות ומצאנו כמה מקומות שנראים לנו מעניינים ושווי ביקור. עשינו טיול קליל עם הליכה קצרצרה למפל יפיפה וקצת טיולי ג’יפים בין הכפרים..
משם נסענו דרומה לכיוון שבעת האגמים. עלינו ברכבל הפתוח והחלוד (-: עד לתחנה האחרונה ומשם יש המון מסלולי טיול לבחירה.
אנחנו עשינו מסלול של כ 5 ק”מ עד האגמים וחזרה. בעקרון תכננו להמשיך עוד קצת אבל מפגש דרמטי עם צפרדע (באמת גדולה חשוב לציין) שקפצה על הילדים על שפת האגם אילצה אותנו לקצר את המסלול לפני שיזעיקו צוות חילוץ מהארץ למשמע הצרחות הלא סבירות..
הדרך היתה עם נוף משגע ועדיין יש שלג בפסגות ואפילו שלוגיות על השבילים.. הפריחה של הכרכום בשיאה והפרחים הוסיפו עוד צבע ויופי. השבילים מסומנים ומאוד קל להתמצא.. מזג האויר יכול להיות טריקי אז כדאי לבדוק קודם ולתכנן למרות שצריכים בכל מקרה להיות ערוכים לגשם כי יכול גם להפתיע..
כדי לתקן את חווית המפגש עם הצפרדע עלינו יום למחרת בניסיון לכבוש את פסגת Musala ההר הגבוה בבלקן.
סתם, לא באמת לכבוש את הפסגה (על אף שנמרוד ממש בטוח שאנחנו יכולים לעשות את זה, חחח) אבל להגיע הכי קרוב שאפשר.. עשינו מסלול של כ-8 ק”מ עד בקתת המטיילים שעל שפת האגם וחזרה.. מהבקתה יש טיפוס נוסף עד הפסגה, אנחנו נשארנו בבקתה יחד עם האכזבה של נמרוד (-:
ממש במקרה יצא לנו להגיע לאחד המסלולים היפים שעשינו עד כה (ועשינו לא מעט לאחרונה), המסלול הוא בעצם דרך ג’יפים לסכר ה Kalin שנמצא בגובה של 2400 מטר. הדרך אליו היתה צרה, משובשת אבל פשוט מהממת.. עלינו והתפתלנו וציפינו כ”כ להגיע לסכר ולאגם אבל אז הגיעה ההפתעה האמיתית- הדרך היתה חסומה ע”י שלוגית שלא אפשרה לנו לעבור.. עצרנו, התבאסנו, התלבטנו אם לפלס את הדרך עם אתי חפירה או לחזור רוורס קטע די ארוך כי הדרך מאוד צרה ואי אפשר להסתובב אבל החלטנו שלפלס דרך בשלג זה הרפתקני ומצטלם טוב אבל לא עם 3 ילדים נלהבים וצורחים ברקע.. החלטנו לחזור, קצת מבואסים אבל בטוחים ויבשים!
אחרי יומיים של שני טיולים נשארנו לנוח יומיים בקמפינג מבודד ומהמם ולהנות מלילות אחרונים של לינה בקמפר לפני שנגיע לבנסקו שם אנחנו מתכננים לעשות הפוגה של שבועיים, לפגוש קצת משפחה, חברים, תנור וקומקום חשמלי (-: