10 שנים אחרי שהגענו אליו לראשונה נמרוד ואני חזרנו בהרכב מלא לרכס המרשים.
הגענו לפירנאים גם לביקור חברים קרובים שגרים בחבל הבסקים, כדי לטייל טיול מתגלגל עם ציוד על הגב וגם כדי לעשות טיול 4×4 במקטע שהוא חלק מה TET.
יעקב ואירתי גרים בכפר AZKARTE בבית עתיק בן 400 שנים שעבר שימש כמפעל לייצור סיידר תפוחים. הם קנו אותו לפני כ 10 שנים במצב רעוע והחלו בעבודת שיקום ושימור בנוסף לזה שיעקב עובד כרופא העמק ואירתי באדריכלות בהתמחות בשיקום מבנים והבית הוא סוג של פרויקט חיים בשבילם. הכפר מוקף גבעות ירוקות, שיחי פטל עסיסיים מקשטים את השבילים ועדרי הפרות והכבשים מנעימים את האווירה בצלצול המשקוקיות, בילינו בכפר 4 ימים והמשכנו לכיוון הכפר Espot לפגוש את הויצמנים ששוב הגיעו מהארץ להצטרף אלינו לשבועיים🤩
מהכפר אפשר לצאת למגוון טרקים, אנחנו בחרנו אחד של יומיים. 15 ק”מ סה”כ כולל לינה ברפוחיו (בקתת מטיילים), זה היה בדיוק באורך המאתגר אבל לא מדי בשביל הילדים והחוויה הייתה אדירה. טיול רגלי ארוך עם ילדים זה אף פעם לא סיפור פשוט בטח עם כל הציוד על הגב ואני מבטיחה לכתוב על זה באריכות בהמשך. מאזור הכפר נסענו לכיוון דרום כשהיעד הוא ברצלונה. עשינו חלק מהדרך בשטח במסלול 4×4 שחוצה את הרכס.. הדרך הייתה יחסית קלילה מבחינת עבירות ומאוד יפה. לאורך כל הדרך יש שטחי מרעה והרבה עדרים, בקתות רועים, עופות דורסים ואפילו נתקלנו ביחמור ענקי, פשוט מדהים!
הגענו לברצלונה כדי לעלות על מעבורת למרוקו.. היתה לנו התלבטות אם לחצות את כל ספרד עד לדרום ולחצות משם בהפלגה קצרה לגיברלטר אבל בגלל שאנחנו כבר רווי נסיעות החלטנו ללכת על האפשרות של ההפלגה.. קו המעבורת בין ברצלונה לטנג’יר הוא די שימושי בקרב מטיילי אוברלנדינג ואפילו פגשנו בהפלגה קבוצת גדולה של כמה עשרות רכבי שטח צרפתים בדרך לראלי במרוקו.. ההפלגה אורכת 30 שעות והכל מאוד מאורגן ומתקתק. אנחנו לקחנו קבינה ופנסיון מלא אז אפשר להגיד שזה היה די מפנק.. האוניה היתה קצת אחרי ימי הזוהר שלה ונראה שלפי השלטים והבריכה הריקה היא היתה בעבר הרחוק סוג של אונית פאר אבל מבחינתנו רק העובדה שמבשלים לנו זה כבר פאר 🙃 .. החברה שמפעילה את הקו היא חברת איטלקית ויש תדירות די גבוהה של הפלגות למרוקו, אנחנו לקחנו הפלגה שיוצאת בלילה אז הגענו לנמל, פתחנו לילדים את הקמפרים כדי שישנו בינתיים עד שנעלה על הסיפון, בינתיים פתחנו בקבוק יין וניצלנו את האלכוהול שנשאר לנו עד שנעבור למרוקו ושם יהיה יותר קשה למצוא.
אחרי יממה וחצי בים הגענו בשעות הבוקר לטנג’יר. דאגנו לעשות ויזות אלקטרוניות מראש אז תהליך היציאה מהנמל היה יחסית פשוט מלבד העובדה הממש מרגיזה שאי אפשר להכניס רחפנים למרוקו אז נאלצנו להפקיד את הרחפן בגבול ונאסוף אותו ביציאה ממרוקו.
אז זהו, הגיע הרגע המיוחל ואנחנו במרוקו 🇲🇦
חודש של הרפתקאות לפנינו, שיהיה לנו בהצלחה 💪🏻