בגאורגיה התאהבנו עוד ב2011 כשהיא היתה עדיין פחות מוכרת וחרשנו אותה כמעט חודש עם תיק על הגב..
אבל היה יעד אחד שלא הצלחנו להגיע אליו- חבל תושתי. כדי להגיע אליו היה צריך רכב שטח (עדיין צריך) וכנראה שאז זה עלה קצת כסף שלא היה לנו או שלא היה זמן,
אנחנו לא זוכרים אבל תמיד אמרנו שיום אחד נחזור ונשלים.. וגם כי האוכל הגאורגי טעים ממש וזו סיבה מספיק חשובה כדי להגיע שוב (-:
בתכנית המקורית גאורגיה היתה על הפרק כי רצינו להגיע דרכה לאזרבייג’אן ואז השתנו התכניות אבל החלטנו שבכל מקרה ניסע לגאורגיה גם כדי לבקר בה שוב וגם כדי לעבור דרכה לארמניה כי אין גישה מטורקיה לארמניה..
אז היישר מהקצ’קר נסענו לבאטומי, ציפינו שיהיו עניינים בגבול כי ידענו שהם עושים קצת שטיקים כשעוברים את הגבול עם רכב ואכן היה לא פשוט-
הם בדקו את המסמכים כמה פעמים, ביקשו לראות מסמכים מקוריים, בדקו את רישיון הנהיגה שלנו עם זכוכית מגדלת ועשו קצת פרצופים אבל אז שלפנו את הקלף הכי טוב שלנו למעברי גבול- נטע!
יש לה שני פיצ’רים חשובים שעוזרים במצבים כאלה- אחד מהם הוא כשהיא מאבדת את זה ומתחילה לבכות בקולי קולות וזה מקדם ומקצר תהליכים מיידי..
והשני הוא כשהיא במצברוח טוב ואז היא מחלקת חיוכים, כיפים ופרצופים חמודים וזה יכול להמיס כמה לבבות בדרך למטרה..
אז אחרי שצלחנו את זה עשינו עצירה קטנה קטנה בבאטומי להתארגנות, עוד לילה בכותיאסי וביקור קצרצר בבית הכנסת שם ומשם לאזור שממנו מתחילים לטפס לOmalo שהוא היעד שלנו בתושתי..
מרגע שיורדים מהכביש הראשי הדרך הופכת להיות לא סלולה.. הדרך אל הכפר אורכת כ3.5 שעות, לנו לקח יותר זמן כי עצרנו לתצפית בAbano pass ועוד עצירה לארוחת צהרים בדרך..
העבירות לא קשה במיוחד אבל הנהיגה היא לא פשוטה כי הדרך צרה, ברובה על שפת תהום, מג’ועג’עת ומלאה בנהגים מקומיים שנוסעים די מהר על אף תנאי הדרך..
ראינו לא מעט מצבות לאורך הדרך, אמנם העבירות היא לא מאוד קשה אבל בהחלט צריך ניסיון ואורך רוח לנסוע הדרך כזו 3.5 שעות..
כשמגיעים לאומלו מבינים עד כמה זה היה שווה את זה.. הכפר מבודד, בלי חשמל, חנות אחת וכמה מסעדות וגסטהאוסים, שרידי מגדלי שמירה בנויים אבן ורכס הקווקז המדהים והעוצמתי..
התמקמנו עם הקמפר באחת הגבעות הסמוכות לכפר מול הנוף המטריף, התעוררנו כל בוקר עם סוסים שמחכים ממש מחוץ לחלון ונהננו מהשלווה והשקט החריג של המקום..
אחרי יומיים באומלו ירדנו חזרה כל הדרך, עשינו עצירה לקצת זמן עיר בטביליסי ומשם ליעד הבא- ארמניה!
התוכנית היא לעשות ביקור יחסית קצר בארמניה, בעיקר כדי לחוות קצת את המדינה והתרבות המיוחדת שלה.