לגבי ארמניה הייתה היתה לנו התלבטות כי בעצם היה לנו דד ליין להגיע חזרה לבאטומי כדי לעלות על מעבורת ולחצות את הים השחור לבולגריה.. אז זה השאיר לנו לא הרבה זמן בגאורגיה וההתלבטות היתה אם לחלק את הזמן בין גאורגיה וארמניה.. בחרנו לחצות לארמניה וטוב שכך!
המעבר לארמניה היה קצת קשוח מבחינת זמן הגבול במעבר והבירוקרטיה, במיוחד ביחס לזה שתכננו לשהות בה רק שבוע וקצת אבל ברגע שעוברים את הגבול מרגישים כבר וייב אחר, היא מדינה הרבה פחות לחוצה מגאורגיה, הכבישים יותר נינוחים, האנשים יותר רגועים ומאוד מאוד אוהבים את ישראל כך שממש נתנו לנו להרגיש בבית..
אז בחרנו לבקר ב”היילייטס” של ארמניה > התחלנו בכנסיה המיוחדת ב-Hagupat , אנחנו התרשמנו מאוד והילדים נהנו לשחק מחבואים (-:
משם נסענו לשמורת Dilijan ועשינו בה טיול ג’יפים שעולה לרכס ומשקיף על השמורה.. משם נסענו לכמה ימים על שפת ימת סוואן Sevan
האגם ממש הזכיר לנו בסגנון את הכנרת, אבל כנרת של פעם, כשהיינו ילדים והכל היה יותר פשוט מסביב. האגם מים מתוקים, עצים לאורך החופים ומלא משפחות שבאות לפיקניקים/קמפינג..
האגם די גבוה אז מזג האויר היה מושלם- במהלך היום היה חם ואפשר היה להתרחץ בכיף ובלילות הטמפ’ ירדו והיה ממש נעים לישון בקמפר אז נשארנו לחופו 3 ימים בנקודה ממש יפה ,
שטנו בקיאק, פגשנו מקומיים ונהננו ממש. מהאגם נסענו לעיר הבירה Yerevan לבלות כמה שעות עירוניות ולהתאוורר, זה משהו שחייבים לעשות אחרי הרבה זמן שטח וגם לילדים הפוגה טובה וזמן לבלות קצת במזרקות מים ואטרקציות עיר נוספות לילדי כפר (-: מיירבאן עלינו לכיוון ההר הכי גבוה בארמניה- ארגץ שמעבר לזה שהדרך אליו היתה מדהימה וממש הזכירה לנו את הערבות של קירגיסטן, ממנו גם נשקף בקו ישיר הר אררט.. לא יצא לנו להגיע לאררט מטורקיה אז הרגשנו שאנחנו נוגעים בו מרחוק בצד הארמני .. מתחת להר יש אגם מקסים, התמקמנו לצידו, טיפסנו להר, בנינו רוג’ום ישראלי וזכינו קצת לקשקש עם רועים יזידים שבאו לראות מזה הדבר המוזר שאנחנו גרים בו ..
בדרך חזרה לכיוון גאורגיה עשינו עצירה נוספת ב Gyumri , נהננו להסתובב בכיכר המרכזית בערב באוירה חגיגית ורגועה לקראת המעבר חזרה לגאורגיה.
רגע לפני שאנחנו עולים על המעבורת שנפליג איתה למשך 3 ימים, עצרנו ליומיים בבורג’ומי לפגוש חברים מהארץ שהגיעו גם לטייל בגאורגיה..
יש משהו מיוחד וממלא אנרגיות פתאום לפגוש חברים מהארץ, להרגיש שוב את הכיף והמוכר אבל גם קצת קשה להיפרד שוב בידיעה שכנראה נתראה שוב רק עוד כמה חודשים..