אתרי קמפינג מומלצים בישראל – מסע בין כל האזורים

יש משהו בקמפינג בישראל שלא קיים בשום מקום אחר בעולם. אתם יכולים לישון על גדת הכינרת ולהבין למה דייגים עזבו כל מה שהיה להם כדי ללכת אחרי רעיון. אפשר לזחול בין המצוקים הכתומים של הנגב וחושבים על השיירות שעברו כאן לפני אלפי שנים בדרכן לערב, לאפריקה ולעולם כולו. ישראל היא ארץ קטנה עם מגוון נוף שמדינות גדולות פי עשר לא מגיעות אליו.

הכנסנו כאן את כל האזורים שאפשר לחנות בהם, לא לפי יבשות ציוד או מספר כוכבים, אלא לפי מה שהמקום מרגיש. כי אתרי קמפינג מומלצים בישראל הם לא רק רשימה של כתובות. הם סיפורים שמחכים שתגיעו לחיות אותם.

הגליל העליון ורמת הגולן, קמפינג שמתחיל ב-800 מטר

אם יש מקום בישראל שמרגיש כמו אירופה, זה הגליל העליון בשיא האביב. האוויר קריר, האדמה ירוקה, ועננים נמוכים עוברים בדיוק בגובה העיניים בין הפסגות. האזור הזה היה שדה קרב בין ציביליזציות שונות לאורך אלפי שנים, כנענים, ישראלים, ארמים, פרסים, יוונים, רומאים, ביזנטים, מוסלמים, צלבנים, מאמלוכים ועות'מאנים. כל אחד מהם השאיר משהו, ואתם הולכים לחנות בתוך כל ההיסטוריה הזו.

אטרקציות ואתרים בגליל העליון

ממצודת נמרוד, טירה צלבנית שמתנשאת מעל נחל סער ומשקיפה על כל צפון ישראל עד לבנון, ועד נחל עיון עם מפלות שמתפרצות בחורף ובאביב. הרזרב של עמק חולה, שבאמצע המאה הקודמת היה ביצה ענקית שיובשה ואחר כך שוקמה חלקית, מגיש מופע ציפורים שאין לו מקבילה בעולם המערבי. בחורף ובאביב, כחצי מיליארד ציפורים נודדות מעל האזור הזה.

גם אם לא אכפת לכם מציפורים, הרחבה של תל דן היא אחד היפים שאפשר לראות: נחל כחול קר שזורם בין עצי פלטנוס עתיקים, ועל שפתו, עיר ישראלית מתקופת המלכים שכבר עמדה כאן בעשרת השבטים לפני שאשור גרפה אותה. הם גם הציבו כאן פסל עגל הזהב. זה הרקע לשינה שלכם.

רמת הגולן, שקט שמשמיעים רק עצי תפוח

הגולן הוא פלטאה בזלתית ישנה שישבו עליה כמה עמים, ועברה יד ביד עוד מימי שלמה. היום הוא משולב ישיר של ישראל, ומציע נוף פתוח ורחב שאין כמעט בארץ. כשחונים ליד יהודיה, אפשר להסתכל בלילה וכמעט לא לראות אורות. השמים מציגים כוכבים שרוב תושבי ישראל כבר שכחו שהם שם.

ג'ובה, מסעדה, רמת מגשימים, קיבוץ אל-רום, כל אחד מהם מציע נוף שונה. ושמורת גמלא, שבה מתנשא הר שעליו בצרו המורדים היהודים בפני הרומאים שבעה שנים לפני נפילת ירושלים. הסיפור שם עגום יותר ממצדה, ואולי בדיוק בגלל זה כמעט אף אחד לא מגיע.

הכינרת ועמק הירדן, המים שצמחה סביבם דת

הכינרת אינה ים. היא אגם מים מתוקים, הנמוכה ביניהם בעולם שנמצאת ביבשה, ועל חופותיה קרה משהו שלא הפסיק להשפיע על ציביליזציה מאז. בעיירות הדייגים שסביבה, לפני קרוב לאלפיים שנה, צמח תנועה שהפכה לדת הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית. כל קמפינג בגדה המערבית של הכינרת הוא שינה בתוך ההיסטוריה.

מה לעשות ואיפה לחנות

חניון גינוסר, שפיים, דגניה, כל אחד מהם מציע גישה ישירה לגדת הכינרת. הלחות גבוהה יותר מהגליל, הקיץ חם יותר, ובגלל זה הטיול הנכון לאזור הוא אביב ואוקטובר. מאי בכינרת בשעת ערב, כשהשמש יורדת מאחורי הגלעד וצובעת את המים בכתום ובורוד, זה אחד המחזות שישראל יכולה להתגאות בהם בפני כל יעד בעולם.

קפרנאום, בית צידה, כורזים, מגדלה, כולן עיירות שהיו כאן ועכשיו הן חפירות ארכיאולוגיות שאפשר ללכת בתוכן. אפשר להגיע בבוקר מהאוהל, לשתות קפה ולהסתכל על שחזורים של רחובות שהיו פעילים לפני אלפיים שנה.

הכרמל ורמות מנשה, יערות ומערות שעוד מדברים

הכרמל הוא הר ים תיכוני קלאסי. מהצד המערבי שלו, חיפה. מהצד המזרחי, ואדיות ירוקים שמכניסים אתכם לסוג אחר של ישראל. ביערות הכרמל יש עצים בגיל כמה מאות שנה, ואחד האתרים הארכיאולוגיים החשובים בעולם, מערות הכרמל שבהן נמצאו שרידי האדם הקדמון ביותר מחוץ לאפריקה.

אגן ניאנדרטל ועמק אירון

מערת תבון, מערת הנחל, מערת הכשם, כאן חי האדם הקדמון לפני למעלה מ-130,000 שנה. לא מטאפורה, לא השאלה. עצמות שנמצאו בחפירות שידרו בדיוק איפה ישנו, מה אכלו ואיך קברו את מתיהם. כשאתם פורשים אוהל לצד המערות האלה, יש משהו אנכרוניסטי ומרגש בו-זמנית.

רמות מנשה שמדרום לכרמל מציעות נוף פתוח ועצי אלון קדומים. אזור עין חרוד, שממנו גדעון בחר את אנשיו לפי הדרך שבה שתו מים, שמר על הירוק שלו גם בקיץ. אתר חניה ביער עירון, בין עמק יזרעאל לגבעות מנשה, הוא אחד השקטים שיש.

ירושלים ויהודה, ישן בצל ההיסטוריה הכבדה מכולן

כשאומרים "הרי ירושלים", הכוונה היא לשטח שמגיע מהמחסום בצמוד ל-443 ועד עמק האלה בדרום ומעלה בית לצפון. זה טווח עצום של נוף ים-תיכוני-הררי שאנשים מסיירים בו ולא מסיימים בחיים שלהם. ביערות ירושלים, שצמחו בחלקם על שמות ועיירות שנעלמו, ישנה שכבה כפולה של נוכחות, העצים החדשים וההיסטוריה שמתחת.

עמק האלה ונחל שורק

עמק האלה הוא המקום שבו, לפי המסורת, דוד הרג את גולית. לא כי זה משנה לנוף, אלא כי זה הסבר טוב למה העמק המוכר הזה נראה כמו ציור: שדות חיטה, שיחי אלה, ואבנים בנחל שפעם ילד רצה ממנו לעבר ענק.

נחל שורק חוצה את יהודה מירושלים ועד לים. בנקודות שונות לאורכו יש אפשרויות חניה וחנייה לרכב. בחורף הנחל זורם בכוח ובאביב הוא מוקף בפריחה. בקיץ הוא יבש, אבל הצל מהסיתוות והאלות עדיין מחזיק.

ים המלח ומדבר יהודה, שינה באחד המקומות הייחודיים בכדור הארץ

ים המלח הוא הנקודה הנמוכה ביותר על פני כדור הארץ. לא סתם נקודה נמוכה, אלא יותר מ-430 מטר מתחת לפני הים. האוויר כבד יותר, לחץ האטמוספרה גבוה יותר, ומי שסובל מבעיות נשימה מרגיש הקלה. קמפינג ליד ים המלח בחורף הוא חוויה שמשנה יחס לחורף.

מצדה ועין גדי

מצדה לא צריכה הסבר. כבש המלך הורדוס בנה על פסגת מצוק בודד ארמון שכל ממלכה היתה גאה בו, ושבעים שנה אחריו, כמה מאות יהודים בחרו להתאבד שם במקום להיכנע לרומאים. הדרמה שקרתה שם בשנת 73 לספירה עדיין מהדהדת. עלייה בשביל הנחש בשחרית, עוד לפני שהשמש מגיעה לפסגה, היא חוויה שקשה לשכוח.

עין גדי שצפונה ממצדה היא אוסיס מוחלט. נחל דוד ונחל ארוגות זורמים בתוך מדבר שרוף ומציעים ירוק מוחלט, מפלות ובריכות טבע. עין גדי מוזכרת בשיר השירים, ועדרי יעלים שחיים שם מסתכלים בכם בעיניים רגועות שמבינות שהם הגיעו לפניכם.

וואדיות ומגילות

קומראן, שבו נמצאו מגילות ים המלח, נמצא בצפון האזור. כת קומראן, שחייתה שם לפני אלפיים שנה בניתוק מוחלט מהעולם, כתבה על גוילים את ספריה ואחר כך הסתירה אותם במערות לפני שהרומאים הגיעו. חלק מהגוילים שרדו. חלק מהמקורות שמרים על הכתב העברי התנ"כי הקדום ביותר שידוע לנו. הנוף שסביב קומראן לא השתנה הרבה.

הנגב, הנוף שמלמד אתכם מה זו שתיקה

הנגב הוא 60 אחוז משטח ישראל ופחות מ-8 אחוז מהאוכלוסייה. זה לא מקרי. הנגב הוא מדבר. לא מדבר פיקציה, לא נוף קצת יבש, מדבר אמיתי עם חום קיצוני, צמחייה דלה ומים נדירים. ובדיוק בגלל זה הוא הנוף המרתק ביותר שישראל יכולה להציע למי שמחפש קמפינג שונה.

מכתש רמון, הייחוד הגיאולוגי של ישראל

מכתש רמון הוא לא מכתש מטאוריט. הוא תוצאה של תהליך שחיקה גיאולוגית שנמשך מיליוני שנים וחשף שכבות סלע בגיל של 200 מיליון שנה. 40 קילומטרים באורך, 8 ברוחב ועד 500 מטר עומק. לעמוד על שפתו בשעת שקיעה ולראות את הצבעים של הסלעים משתנים הוא רגע שאנשים מתארים ב"אני לא יכול להסביר את זה".

אתרי הקמפינג שמסביב למכתש הם מהיפים שיש. מצפה רמון עצמה היא עיר קטנה שנבנתה כמחנה עובדים וגדלה לעיר, ומציעה גישה לאתרים. בוקר מוקדם על שפת המכתש, קפה מהגזייה, ואין שום דבר עד האופק, זה מה שאנשים מחפשים בסיני ומוצאים בנגב.

הנגב הצפוני ועיר הנבטים

בנגב הצפוני, סביב שדה בוקר ועומר, יש ערים נבטיות עתיקות שנבנו לפני יותר מאלפיים שנה. הנבטים היו עם שהשתלט על כל מסחר הבשמים בין ערב למזרח הים התיכון, ועשו זאת על ידי שליטה על מים בשטח שנראה בלתי מאכלס. ממד והלוצה ושיבטה, ערי מדבר שמתפקדות עד היום כאתרים ארכיאולוגיים. קמפינג ליד ממד הוא לינה ביניהן.

הערבה ואילת, מקום שאתם צריכים את השמים שלו

הערבה היא ערוץ שבין הנגב לאדום, שנמשך מים המלח ועד אילת בכ-180 קילומטר. הדרך הזו היא אחת מנתיבי המסחר הקדומים בהיסטוריה, שיירות שהובילו בשמים, מתכות, עבדים וידע עברו כאן. כיום היא כביש 90 ועמק שקט שחצות בו לא דורשות שום ניסיון שטח מיוחד.

תמנע, מכרות שלמה ואמנות שדרתה בסלע

פארק תמנע הוא אחד הפלאים הגיאולוגיים של ישראל ואחד הפחות מוכרים. הסלעים האדומים שנחצבו בהם מכרות נחושת כבר 3,000 שנה לפני הספירה שומרים על צבעים שנראים כמו ציורים. עמודי שלמה, ה"פטריות" והחניה לצד הפארק, זה אזור שמצלמות לא עושות לו צדק.

אילת, ריף בקצה הארץ

בצד אחד של מפרץ אילת, ישראל. בצד שני, ירדן, וגם ערב הסעודית ומצרים נראות מהחוף. בתחתית מים שקופים כאלה שאפשר לראות דגים בצבעים שלא נראו ביבשה, שוניות אלמוגים שקיימות כבר אלפי שנים. קמפינג באילת נוגע לחוף. השהייה באמת מתחילה כשנכנסים למים.

עשרה דברים שמשנים קמפינג בישראל מבוסת לנוח

1. כסא שנוח לשבת בו שלוש שעות. רוב הזמן בקמפינג לא עושים כלום מחוץ לאוהל. מי שיש לו כסאות קמפינג נוחים יושב. מי שלא, עומד.

2. מחסום הרוח לגזייה. ישראל רוחית. גגול קטן שמונע מהרוח לכבות את הגזייה חוסך חצי שעה של ניסיונות בכל ארוחה.

3. שינה על מזרן מתנפח ולא על האדמה. מי שמדלג על מזרן כדי לחסוך מקום בתיק, שוכב על קרקע קשה ומתעורר עם גב שמצריך יומיים התאוששות. מאתגר.

4. פנס ראש שמשחרר ידיים. פנסי ראש לקמפינג הם הציוד שמשמש הכי הרבה אחרי השעה שבע בערב. הידיים פנויות לקפה, לחיתוך ולסידור ציוד. הפנס שמחוזק בסוללות פעמיים יותר טוב מהאלטרנטיבה.

5. כניסה לאתר לפני השקיעה. רוב אתרי הקמפינג לא מוארים. הקמת האוהל בחשיכה, גם עם פנס ראש, לוקחת כפול ומגרה פי שלוש.

6. בדיקת תחזית לא רק לאתר אלא לטמפרטורה ולרוח. ישראל היא ארץ קטנה עם הבדלי מזג אוויר גדולים. אילת בינואר יכולה להיות 24 מעלות. ירושלים באותו יום, 6 מעלות עם גשם.

7. מים, יותר ממה שמחשבים. כלל אצבע: מה שחשבתם לקחת, קחו כפול. בנגב ובערבה, כלל אצבע אחר: מה שחשבתם לקחת כפול, קחו פי שלוש.

8. אתגר הנחשים. ישראל מלאה בנחשים. רובם לא ישלחו לכם שאלות. הבעיה היא שנחש ארס כמו אפעה עוד לא למד לקרוא שלטי "אתר קמפינג". לא לשים ידיים בין אבנים ולא ללכת יחפים בשדה.

9. שמירה על הטבע. ישראל קטנה ורבים מגיעים לאותם אתרים. מה שמשאירים בטבע לא נעלם, הוא פשוט נשאר שם לבאים אחריכם.

10. לצאת עם פחות ציוד ממה שמתכננים. תיק כבד שוכח אתכם לפני שאתם יוצאים. הציוד הטוב ביותר הוא הציוד שיוצא איתכם בפועל, לא זה שנשאר בבית כי היה כבד מדי.